בתהליך העיבוד, קצב העבודה נמדד ביחידות של יחידות לשעה. חיטוי נעליים אינו יכול להתבצע באופן גרסתי – UVC חייב לפעול ישירות בתוך זרם החומרים. השאלה שתמיד עולה היא אותה: כיצד ניתן להשיג הרס מיקרוביאלי אחיד, מבלי ליצור צוואר בקבוק?
התשובה נעוצה בעיצוב המדויק של המינון – מיקרו-ג’ול לסנטימטר רבוע על פני השטח – ולא רק בהפעלת המנורה.
זה מה שבאמת חשוב. אפקטיביותו של UVC תלויה באורך הגל של 254 ננומטר וברמת הקרינה שהוא מספק. אנו משתמשים במנורות עם אדי כספית בלחץ נמוך, עם כיסויי קוורץ באיכות גבוהה ומחזירי אור כדי לעצב את קרן האור ולהבטיח שהקרינה תגיע לכל האזורים הרלוונטיים. רמת הקרינה נשארת יציבה, מכיוון שהמערכת מותאמת לעקומת ההתנגדות של המנורה, כך שהאור נשאר בטווח של ±2% לאורך כל תקופת העבודה.
זה חשוב מכיוון שהרס המיקרואורגניזמים תלוי במינון הקרינה. ירידה של 10% ברמת הקרינה גורמת לעלייה פרופורציונלית בזמן החשיפה – וזה פוגע במהירות העבודה. חיי המנורה הם 8,000–9,000 שעות, עם ירידה מבוקרת בביצועיה בסוף חייה. אנו מבקשים שהמנורות יפעלו ללא אוזון בחללים בהם יש אנשים.
הסיבה שזה עובד טוב עם נעליים היא פשוטה: החומרים המשמשים לייצור נעליים – חומרים סינתטיים, חומרי עטיפה, חומרי הדבקה – אינם מהווים משטח שטוח. אנו מעצבים את המערכת האופטית כך שקרן ה-UVC תגיע לכל האזורים הרלוונטיים, וכך ניתן להשיג הרס מיקרוביאלי אחיד. כך ניתן להשיג ירידה במספר המיקרואורגניזמים באופן חוזר, ללא שום שאריות כימיות ועם עומס תרמי מינימלי.
רמת קרינה יציבה מאפשרת פעולה אחידה של המערכת. חיי המנורה הארוכים והגאומטריה היעילה של מחזירי האור מקטינים את הצורך בתחזוקה ובחלפים. צריכת האנרגיה צפויה, מה שמקל על תכנון התקציבים וניהול החום.
כמה עובדות מהשטח: UVC דורש ראייה ישירה והגנה מבוקרת. צללים מהמכשירים או מהמבנה של המוצרים עלולים ליצור אזורים עם רמת קרינה נמוכה. בפועל, התאמת המכשירים וניקיון מחזירי האור הם הגורמים החשובים ביותר לביצועים טובים.
יש להכניס את מודול UVC לתכנון הראשוני של המפעל, כך שמשך החשיפה והמרחק בין המכשירים יהיו מתאימים למינון הנדרש. כמו כן, חשוב לוודא שמעקב אחר סוף חיי המנורה יהיה מחובר ל-PLC – אין טעם שהאור יפחת בלי שאף אחד ישים לב.