על גבי המשטחים והמסכים, שינוי בצבע אינו רק בעיה אסתטית – הוא עלול לעצור את תהליך הייצור. כאשר עוצמת האור מהנורה ה-UV אינה תואמת את קצב הספיגה של חומר הפוטואיניציאטור בדיו, יש בזבוז של אנרגיה, והחיבור בין החלקיקים אינו מושלם. כתוצאה מכך, הצבע של הדיו משתנה מדגם לדגם.
מה שבאמת חשוב זו התאמה ספקטרלית, ולא רק עוצמת האור הכוללת. נורה עם אדי כספית בלחץ גבוה פולטת קרינה חזקה באורכי גל של 365 ננומטר ו-405 ננומטר, עם כיסוי רחב באור UVA. עבור רוב המערכות של אפוקסי-אקרילט ודיו מלוכלך, דווקא הקרינה באורך גל 365 ננומטר היא זו שאחראית על תהליך הייצור היעיל של הדיו. אנו בוחרים נורות עם טווח ספקטרלי מדויק, עם מחזיר אור דיכרואי ששומר על עוצמת הקרינה מעל 1,200 מיליוואט/סמ² על פני המשטח, ועם יציבות בעוצמת האור ברמה של 5% לאורך 2,000 שעות. כך נשמרת יציבות פרופיל הפעילות של חומר הפוטואיניציאטור.
הסיבה שזה עובד היא פשוטה: צפיפות אנרגיה עקבית אומרת צבע עקבי. כאשר הנורה והדיו מתאימים זה לזה, ניתן לעבוד במהירות מלאה, בלי לדאוג לשינויים בצבע. ניתן להגיע למהירות של 80–120 מטר לדקה, עם עוצמת קרינה של 600–800 מילי ג’אול/סמ² על פני המשטח, וכך נשמרים ערכי הצפיפות והשקיפות בטווח הרצוי. צריכת האנרגיה פוחתת, מכיוון שהמחזיר אור מוודא שהקרינה ה-UV פוגעת במטרה הנכונה, ולא נהפכת לחום. גם חיי הנורה מתארכים, מכיוון שטמפרטורת הארק היציבה והמעטפת החסרת אוזון מפחיתים את השחיקה.
עוד דבר חשוב: יש לבדוק את גאומטריה של המחזיר אור ואת מחזור הפתיחה/סגירה שלו. עוצמת קרינה גבוהה דורשת מרחק פוקוס מדויק – סטייה של כמה מילימטרים עלולה לגרום לירידה דרסטית בעוצמת הקרינה. יש לוודא שקצוות הנורה והחיבורים שלה מתאימים למערכת, ושמקור האנרגיה מסוגל לספק את המתח והזרם הנדרשים. יש לראות בנורה חלק מהמערכת האופטית, ולא רק חלק שניתן להחליף.